<h1>סמ"ג עשין סימן קס"ו</h1>
<h2>דף ה.</h2>
מצות עשה לעשות שמן המשחה שיהא מוכן לדברים שמושחין בו (ע"פ רמב"ם כלי המקדש פ"א ה"א ע"ש) שנאמר בפרשת כי תשא (שמות ל' כ"ג ורש"י) ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים, בשמים ראש כלומר חשובים, וקנמן בשם כלומר שהוא בשם ויש בו ריח וטעם, מחציתו חמשים ומאתים גזירת הכתוב היא שיהו שוקלים שני פעמים חמשים ומאתים שיהו בו שני הכרעות וסך כולן חמש מאות כשיעור מר דרור כך שנויה בכריתות פ"ק (ה א'). וקנה שהוא בושם סך כלו חמשים ומאתים, וקדה חמש מאות שם שורש עשב ובלשון חכמים (כריתות ו' א') קציעה (רש"י לפסוק כ"ד). שמן זית הין יהיה זה לי זה בגימטריא שנים עשר לוג, לדורותיכם מלמד שכולו קיים לעתיד לבא ונמשחו בו כהנים והמשכן והכלים (כריתות ה' ב'), ומשם ואילך כל הראוי לכלי שרת כיון שנכנס לתוך הכלי קדוש קדושת הגוף ליפסל ביוצא ובלינה ובטבול יום ואינו נפדה לצאת לחולין שנאמר כל הנוגע בהם יקדש וכתיב גבי מזבח כל הנוגע במזבח יקדש שומע אני אף שאין ראוי ת"ל כבשים דווקא ראוי (ע"פ רש"י לפסוק כ"ט). תניא ביומא פ"ק (י"ב ב') כל הכלים שעשה [משה] משיחתן מקדשתן מכאן ואילך עבודתן מחנכתן. גרסינן בפ"ק דכריתות (ה' א') ת"ר שמן המשחה שעשה משה בו שלקו את העיקרין דברי רבי יהודה אמר לו [רבי יוסי] והלא לסוך את העיקרין אינו ספק אלא כיצד עשו הביאו את העיקרין ושראום במים והציף עליהן שמן המשחה קלט את הריח וקפחו.
<h2>דף ה:</h2>
אין מושחין ממנו לדורות אלא כהנים גדולים ומשוח מלחמה ומלכי בית דוד, אפילו כהן בן כהן מושחין אותו שנאמר והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אותה (רמב"ם כלי המקדש פ"א ה"ז). ותניא בפרק קמא דכריתות משנגנז הארון בימי יאשיהו נגנז צנצנת המן וצלוחית של שמן המשחה ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה וכו' ומשם ואילך היה כהן גדול מתרבה בלבישת בגדים בלבד שהיה לובש בגדי כהונה גדולה (ע"פ לשון הרמב"ם שם ה"ח). תנו רבנן כיצד מושחין את המלכים כמין נזר, והכהנים בתחילה מציק לו שמן על ראשו ואחר כך נותן שמן בין ריסי עיניו ומושך באצבעו מזה לזה (ע"פ לשון רש"י ויקרא ח' י"ב) עד שהוא כמין כי יווני שנאמר ויצקת משמן המשחה על ראש אהרן ומשחת אותו לקדשו. כתב רבינו משה (שם ה"ג) כי המור הוא הדם הצרור בחיה שבהודו, וקרוי מסך בלשון ערבי, וקנה בשם הם הקנים הדקים כתבן האדומים הבאים מאיי הודו וריחן טוב.
